בחוברת שיעורים המבררים כי רק כאשר אדם ניגש ללימוד התורה מתוך יראת שמים ומתוך מטרה לקיים את התורה, לחיות אותה ולהידבק בד' על ידה – רק אז התורה פועלת עליו ומטהרת ומקדשת את חייו ורק אז הוא מסוגל לחדור לעומק הבנתה. לעומת זאת, אדם אשר מחשבותיו אינן מאוחדות עם מעשיו, והוא נדחף ללימוד התורה אך ורק מתוך התעניינות בצִדה האינטלקטואלי – התורה אינה חודרת לעומק חייו ואינה מזככת אותו, ולכן גם הבנתו בתורה היא חיצונית ושטחית.