בקובץ זה מובאות מספר שיחות שנאמרו על ידי הרב צבי ישראל טאו שליט"א, המבארות את מעלתה העליונה של תורה ועניינו המיוחד של חג השבועות.
השיחה הראשונה, "תורה קדמה לעולם", מבררת לעומק את מאמר חז"ל זה. מתבאר שהתורה היא מקור כל העולמים, ועל כן, היא אינה מוגבלת בגבולות העולם הזה ואינה מושפעת מהם כלל. להיפך, העולם כולו שואב את חוקיו וסדריו מהאמת האלוקית של התורה, ומכוחה המציאות תזדכך ותתעלה עד שתגיע לייעודה.
מתוך ההכרה שהתורה היא מקור המציאות כולה, שוללת השיחה "הר סיני - הר חורב", את ההבנה המוטעית שהתורה הינה 'ערך מוסף' בעולם, וכי העולם יכול להתקיים גם בלעדיה. חסרון התורה בעולם הוא חורבן קיומי ומציאותי ולא רק חסרון של מצב אידיאלי יותר.
רוממותה העליונה של התורה עלולה להוביל למחשבה שאין ביכולתנו להשתייך אליה. על כן, השיחה השלישית "כי אשב בחושך ד' אור לי", מעמיקה את הנאמר בשיחה הקודמת ומבארת כיצד במעמד הר סיני נבנתה בישראל המדרגה המאפשרת לקבל תורה.
בשיחה הרביעית "צליל-אומר", הרב מבאר כי כשם שמגמת קבלת התורה על ידי ישראל הינה לרומם את העולם כולו ולתקן את אומות העולם, כך דבקותו בתורה של הציבור הנאמן למסורת, צריכה להיות מתוך תחושת שליחות עמוקה עבור האומה כולה.
מתוך האריכות הגדולה בערכה של תורה, בשיחה האחרונה "לד' ולכם", מתבררת מהותו המיוחדת של חג השבועות, ומדוע היותו יום שניתנה בו תורה מחייבת גם שמחה חומרית.